קפיצה קצרה לצפון המושלג
אני אוהבת קיץ!
יש אומרים כי העונה האהובה עלינו קשורה במידה מסויימת לעונה בה נולדנו.
אז נולדתי בשיאו של הקיץ בחודש יולי, אם לדייק ב- 4.7.1976 (200 שנה בדיוק לאחר שארה״ב קיבלה את עצמאותה). ולכן תמיד אעדיף 30 מעלות חום על פני 18 מעלות למשל.
אז נולדתי בשיאו של הקיץ בחודש יולי, אם לדייק ב- 4.7.1976 (200 שנה בדיוק לאחר שארה״ב קיבלה את עצמאותה). ולכן תמיד אעדיף 30 מעלות חום על פני 18 מעלות למשל.
אני אוהבת כל מה שקשור לקייץ: בגדים קלילים וקצרים, פירות העונה כמו אבטיח, מלון, ענבים ואפרסק, שעות אור ממושכות, טיולים ועוד. אבל…
יש משהו במזג אוויר סוער וחורפי במיוחד שגורם לי להתרגשות קלה, במיוחד אם החזאים מדווחים על כך שעומד לרדת שלג, כי הרי אין יותר קסום ממראה של שלג לבן המכסה את הנוף.
אז ניצלנו שבת שהתפנתה ברגע האחרון (ביטול משחק כדורגל של הבן שלי) והחלטנו לנסוע לצפון הרחוק, לראות את השלג ברגע של הפוגה מהסערה ואולי לזכות לראות שלג שיירד אפילו בזמן אמת. עוד לא זכיתי, לא באמת!
לשמחתי אורי בעלי זורם איתי בכל עניין, הרי רק אנחנו מסוגלים לנסוע 4 שעות הלוך וחזור רק בשביל הנאה של שעה מפעילות כלשהי - לספוג חוויה!
אז החלטנו לנסוע ליער האיילים באודם, ששמעתי שבחורף האזור הזה נראה כמו לפלנד!
קמנו בשבע בבוקר, הצטיידנו בטייץ, ג׳ינס, חולצה ארוכה, סוודר, מעיל, כובע צמר, מחמם צוואר, כפפות (אמרתי לכם שאני סובלת מקור?!) ויצאנו לדרך….לא לפני כמובן שהצטיידנו בכריכים לדרך, פירות ומים.
נסיעה של כמעט שעתיים ללא פקקים כלל הביאה אותנו ליער האיילים באודם.
בקייץ יש ביער האיילים אטרקציות רבות שלא היו בשימוש כמובן כשהגענו. אבל אל דאגה!
למראה השלג הלבן והיפה מצאנו את האטרקציה הכי כייפית שיכולה להיות - מה עם לא.... מלחמת שלג.
זהירות על המצלמה….!
אחר כך הגיע טרקטור גדול שאסף אותנו לסיור ביער לראות את האיילים מקרוב. אפשר גם לסייר ברגל אבל העדפנו בגלל הקור, השלג והבוץ לנצל את הסיור בטרקטור.
כמה יפים האיילים או הצבאים (ביננו אני לא מבדילה).
ואז הקור הכריע….כפות הרגליים קפאו וחזרנו הביתה, לא לפני שעשינו עוד צילום אחד ואחרון.
מקום מקסים!!!
