טיול מקסים בנחל ג׳ילבון
אני מאוד אוהבת לטייל בשבת.שבתות בהן אני קמה מאוחר ומעבירה את הזמן בפארק, בסרט או בבית הן שבתות מבוזבזות בעיני, למרות שלפעמים גם להעביר יום כייף בבית יכול להיות נחמד.
כבר ביום שישי (אם לא לפני) אני כבר יודעת לאן מועדות פנינו. תמיד מנסה למצוא מסלול שיתאים להרכב המשפחתי שלנו, לדרגת הקושי, למזג האוויר ולאילוצים הקולינריים שלנו (ילד עם צליאק).
בשבת האחרונה היה חם למדי 36 מעלות ובכל זאת חשבתי שטיול שמשלב בתוכו מים חייב להיות מתאים! אז בחרתי את נחל ג׳ילבון שבצפון, שמזמן רציתי לעשות. נחל ג׳ילבון נמצא ברמת הגולן מצפון לקצרין.
בנחל ג׳ילבון יש מסלול מעגלי המסומן באדום ומסלול קווי המסומן בכחול. לפי אחד האתרים שהיינו בהם היה כתוב שמסיבות בטיחות המסלול הארוך המסומן באדום סגור ואילו הקצר והמעגלי פתוח למבקרים. בחרנו את המסלול המעגלי מתוך מחשבה שאין לנו אפשרות להקפיץ רכב לנקודת הסיום וגם כי חשבנו שהמסלול המעגלי מן הסתם יהיה הקצר יותר וטעינו.
החום הגדול לא הכין אותנו לבאות...
תחילת המסלול הוא בחניה אליה הוביל אותנו איך לא אם לא ה-waze. יש ללכת במסלול המסומן באדום.
בתחילת המסלול יש שרידים של כפר סורי שננטש לאחר מלחמת ששת הימים. בין בתי הבזלת גם ניתן למצוא בתי בטון, ששימשו מחנה נטוש של צה''ל.
בהמשך המסלול יש ירידה קלה לכיוון עצי אקליפטוסים המוביל לאפיק נחל הזורם כל השנה.
בדרך עוברים ליד סלע גדול מאוד המכוסה כולו במסטיקים שהמטיילים חשבו שיעשה אותו יפה יותר לצערי. אנחנו כמובן לא לקחנו חלק מהמנהג הזה ואני מבקשת שגם אתם לא!
בדרך...אם לא מפספסים את תצפית ראשיתו של המפל בחלק העליון (המגודר כמובן) יש אנדרטה לזכר בחור צעיר בן 20 שהיה לפי הכתוב מלא באדרנלין ואהב סיכונים ושם סיים חייו בשל סיכון אחד יותר מדי...כמה עצוב.
בהמשך יש ירידה של 10 דקות בערך אל הבריכה והמפל. מקום מקסים שבו ניתן להשתכשך במים, לשחות (המים עמוקים) ואף לעצור ולמלא מצברים עם פירות וכריכים.
יש לטפס חזרה את הדרך שבה ירדנו כ-15 דקות ולאחר מכן ישנה עליה תלולה נוספת של 15 דקות. בדרך למעלה עברו כ-4-5 מטוסי קרב שהרעישו ונתנו לנו תחושה שמשהו כנראה קורה בצפון...בדיעבד לא שמענו כלום בחדשות.
סה״כ עליה של חצי שעה ברמת קושי בינונית אבל עם החום הכבד שהיה הגוף שלי לא סחב יותר. זו פעם שנייה שאני מגלה על עצמי שאני ״לא סוחבת בעליות״.
כל הסימנים הראו שכנראה הייתי על סף התייבשות...רעידות קלות, נשימה כבדה, בחילות ורצון להקיא ובגדול הרגליים שלי פשוט לא סחבו אותי יותר. הייתי חייבת להפסיק...
למזלי באמצע הטיפוס למעלה היה עץ עם סלע תחתיו שעשה צל גדול ויכולתי להתיישב עליו.
אלו היו 10 דקות מפחידות ביותר עבורי, בהן עברו בי מחשבות רבות ביניהן מה יקרה אם אצטרך חילוץ באמצע שום מקום, איך לא לשדר לילדים שלי שאני מבועתת ממה שקורה לי בגוף ואיך כמובן אני ממשיכה את הטיפוס למעלה.
אנשים שעברו לידנו והגיעו מהכיוון ההפוך אמרו לנו שנותרו בסה״כ 5 דקות של עלייה אך בשבילי זה הרגיש נצח.
בסופו של דבר התאוששתי לאחר ששתיתי הרבה מים ושפכתי חלק על עצמי. המשכנו לטפס עד שהגענו לחניון של המסלול הכחול. משם הייתה הליכה נוספת של כ-25 דקות עד חניון תחילת המסלול האדום.
פה החלטנו שאני ממתינה עם אופיר ועומר ואורי ובר הולכים להביא את הרכב.
לסיכום, אורכו של המסלול 3 ק״מ, אורך כ-3 שעות, חציו מוצל וחציו חשוף לשמש, מסלול קל חוץ מהעליה התלולה בסוף. טיול מומלץ מאוד עם כל המשפחה, להצטייד בכובע והמון מים!!!
חברים הגיע הקייץ!!
עד הפעם הבאה....
