חופשה חורפית בוינה 2018

I LOVE CHRISTMAS

השנה אורי ואני החלטנו לנסוע לחופשה חורפית בחו״ל ובחרנו כיעד את וינה.
עם הקור כבר התמודדתי בגבורה בעבר (בודפשט 2017) כך שהוא לא הטריד אותי (לא ממש...) ואם כבר חופשה חורפית והתמודדות עם קור אז כמובן בתקופת הכריסמס שהכל כל כך מרהיב בחוץ.
מה רע? עיר יפה, שווקי חג המולד פרוסים בכל מקום, אוכל טוב, יין בכל פינה.
הפעם הצטרפו אלינו החברים המהממים שלנו, עדי ולירן, שתיאום ציפיות קטן שעשינו לפני הביא אותנו למסקנות שיהיו המון רגעים של ביחד אבל גם יהיו כמה שבנפרד וזה בסדר גמור. ואכן היה לנו טיול פשוט מושלם!
את הכרטיסים הזמנו שלושה חודשים מראש דרך וויז אייר בעלות של 157$ לכרטיס והמלון שבו שהינו היה Arthotel Ana adlon. מלון בוטיק וחביב, הממוקם ברובע השני במרחק של 3 תחנות ברכבת התחתית מבית העיריה או כ-40 דקות הליכה ברגל.

יום רביעי 28 בנובמבר 2018
קמנו נרגשים לקראת הטיסה ב-10:30, נפרדנו מהילדים בנשיקות ויצאנו לדרך, לא לפני שהשארנו מערך לוגיסטי שלם שעליו ההורים שלנו היו אמונים (הסעות, חוגים, לינה ועוד). שרק יהיו בריאים!

הטיסה יצאה כמעט בזמן (עיכוב של חצי שעה) והגענו לוינה בסביבות השעה 14:00 שם חיכה לנו נהג משירות ההסעות של ציון שלקח אותנו ישירות למלון.
התארגנות קצרה, אכילת צהריים במסעדה ליד ואז התחלנו בהליכה רגלית לעבר אזור השווקים, עברנו משוק חג מולד אחד לאחר עד שהגענו לשוק הגדול ביותר שהוא בעצם בית העיריה (Rathaus).

Arthotel Ana alon

נראה כמו ברזל? חלודה? זה שוקולד! 

איך אפשר בלי נקניקיות?

גם לאוסטרים יש סופגניות...וגדולות!

כל השפע והאוכל הזה פתח לנו את התיאבון לקפה ועוגה טובה. ובאיזה בית קפה נבחר אם לא בקונדיטוריית Demel המפורסמת, שלה היסטוריה מפוארת ביותר שסיפקה את משפחת המלוכה האוסטרית בעבר עם מיני מתוקים שונים. החלטנו לטעום מעוגת הזאכר המפורסמת ומעוד כמה עוגות שקרצו לעיננו. לצערנו הטעם לא היה כפי שדימיינו או סיפרו לנו (כאילו העוגות נשארו מתקופת המלוכה האוסטרית), אך בהחלט קונדיטורייה מרשימה ודרך להפיג מעט את הקור אחרי הסתובבות ממושכת בשווקים בחוץ.

יום חמישי 29 בנובמבר 2018
קמנו ליום חדש עם ארוחת בוקר במלון. היום אנחנו הולכים ללכת הרבה. התחלנו בהליכה מהמלון אל מעבר לדנובה. בדרך ראינו שלכת נהדרת.

הלכנו לכיוון בית הונדרוואסר. הונדרוואסר היה אמן, צייר, פסל ואדריכל אוסטרי-יהודי שמורשתו העיקרית היו בנייניו היחודיים. הוא תיעב קווים ישרים ואהב צורות ספירליות ושבלוליות והמון צבע. וכך גם הבניינים שלו.

ליד בית הונדרואסר המפורסם נמצא מוזאון ... שכדאי מאוד לבקר בו. המוזאון עצמו מיוחד ומרשים ויש שלוש קומות שמציגות את עבודותיו של הונדרוואסר. אני התאהבתי!

משם המשכנו לפארק העירוני של וינה - פארק שטאדטפארק (Stadtpark) היפהפה. האווירה בפארק מיוחדת ולכל אורכו יש פסלים של מלחינים מפורסמים והמפורסם ביניהם הוא פסלו של המלחין יוהן שטראהוס שפסלו המוזהב נמצא בקצה הפארק.

 

מהפארק עשינו עצירה בבית קפה לקפה ומאפה, כי עברו בערך שעתים מאז הקפה האחרון....

משם המשכנו ברגל לכיוון בית האופרה.

אורי ואני תכננו לסייר בבית האופרה, מה שהבריח את עדי ולירן אז התפצלנו.

מאחר ולא היה סיור בזמן שהגענו, רכשנו כרטיסים מוזלים בחוץ לקונצרט המשלב מוסיקה של המלחינים מוצארט ושטראהוס, אופרה ובלט שהתקיים בארמון אווסברג (Palais Auersperg) בשעה 18:00, כך שהיה לנו כחמש שעות להעביר עד אז.

משם המשכנו לנשמרקט (Naschmarkt), שוק האוכל המקומי המפורסם. זו בעצם שדרה ארוכה שיש בה מסעדות, חנויות תבלינים ומזכרות לא משהו מיוחד. הבנתי שבשבת מתווסף גם שוק פשפשים אז יכול להיות נחמד.

אחרי הנשמרקט התאחדנו בחזרה עם עדי ולירן וצעדנו לעבר שכונת שפיטלברג היפה (Spittelberg quarter). לא הרבה מכירים את האזור אבל זו שכונה ציורית ויפה, מלאה ברחובות צרים עם חנויות מיוחדות ויפות ששווה להכנס אליהן וכמובן שווקי חג מולד קטנים ומקסימים.

ככה אנחנו מרוצות!

וככה....הם לא!

בשעה הזו הבטן כבר קירקרה והחלטנו לאכול נקניקיה בדוכן הנקניקיות המפורסם Bitzinger. אמנם הגענו אליו במקרה אך הוא בולט בשל הארנב הירוק שנמצא מעל הדוכן.

ואחרי שאכלנו ושבענו... נפרדנו מעדי ולירן וצעדנו לעבר ארמון אווסברג לצפות בקונצרט שהזמנו.
הארמון מרשים והקונצרט היה מושלם. נהננו מהנגינה, מהבלט והאופרה (טוב, אורי קצת פחות מהאופרה). ביקשו לא לצלם בזמן המופע...אז כיאה לישראלית הגנבתי רגע לפני שהמופע התחיל שתי תמונות למזכרת....איך לא?!

יום שישי 30 בנובמבר 2018
התחלנו את היום ברחוב מריה הילפר המפורסם. הפעם הגענו ברכבת התחתית ולא ברגל.
רחוב מריה הילפר הוא בעצם שדרת הקניות הארוכה ביותר בוינה וניתן למצוא בה כמעט את כל מרכזי הקניות הגדולים של וינה, המרכזים מותגים ורשתות בינלאומיים. 

אחרי שהלכנו דרך די ארוכה בשדרה, והתעייפנו מלהיכנס ולצאת מכל החנויות, נפרדנו מעדי ולירן (שהמשיכו בשדרה) והחלטנו שוב לעצור לקפה ומאפה והפעם נכנסנו לבית הקפה המפורסם ריטר (Café Ritter).

אחרי הקפה המשכנו במדרחוב קרנטנר עד כיכר היהודים (Judenplatz).
כיכר היהודים היא המקום בו התנהלו חיי הקהילה היהודית בוינה בימי הביניים, בעיקר בין המאה ה- 13 למאה ה-15. בכיכר יש שרידי בית הכנסת שהיה הגדול ביותר בימי הביניים ונהרס בשל פוגרום שהותיר רק רצפה ותקרה. במקום יש אנדרטה בולטת ומרשימה ביותר לזכר קורבנות השואה האוסטרים. מבנה האנדרטה הוא בצורת קוביה לבנה שכולה פסים שנראים כמדפי ספרים מלאים בספרים, המסמלים את רוחניותו של העם היהודי, עם הספר.

האזור הסובב את כיכר היהודים הוא אזור מקסים עם רחובות ציוריים וסמטאות שפשוט כייף ללכת בהן ולגלות פינות קסומות. שם גם יש שוק חג מולד קטן ומקסים לא הרחק משם בכיכר פריונג. שם טעמנו את המאכל המיוחד הזה שהוא בעצם שילוב של מלאווח עם לחם שום....הרבה שום! אורי אכל אחת בגירסה ממולאת בגבינות ונקניקים.

חזרנו למלון עייפים אך מרוצים!

יום שבת 31 בנובמבר 2018
היום זה היום האחרון שלנו בוינה.
ביום שישי בערב התעדכנו בתחזית מזג האוויר והתבשרנו שבמהלך הלילה של שישי עד השעה 10:00 בבוקר הולך לרדת שלג בוינה! מה יותר משמח מלסיים את הטיול החורפי והנפלא הזה במזג אוויר מושלג, במיוחד שמעולם לא חוויתי שלג בעודו יורד.
קמתי מוקדם בבוקר, לקחתי מצלמה, לקחתי את האייל שלי ויצאתי לי לשלג...כ מ ה   י ו פ י!

 

לאחר שספגנו מנה נכבדת של שלג...נפרדנו שוב מעדי ולירן (שנסעו לקניון הענק SCS) והלכנו אל עבר פארק השעשועים של וינה - פארק פראטר, במטרה לעלות על הגלגל הענק שם. זהו גלגל עם קרוניות סגורות, בהחלט מאפשר להשתמש בו גם בימים קרים כאלה. הפארק היה כולו מכוסה בשלג והיו בו מעט אנשים אך החוויה מקסימה.

אחרי הגלגל הענק, החלטנו לשוב ולטייל באזור שהיינו בו ביומיים האחרונים.
לקחנו את הרכבת התחתית עד Karlsplatz והמשכנו על המדרחוב עד קתדרלת סטפנוש הקדוש המרשימה (Stephansplat). ומשם פשוט הסתובבנו להנאתנו ברחובות והגענו למקומות נפלאים...

חנות שכולה סוכריות גומי וג׳לי....עם הרבה אפשרויות לצליאקים וטבעוניים

קינוח הקייזרשמרן שלא מהעולם הזה!

ארוחת צהריים במסעדה מהמאה ה-16 או ה-17 לא זוכרת 

אחרי שהסתובבנו וספגנו עוד קצת מהאווירה של וינה, חזרנו למלון ברגל והפעם הצלחתי לשכנע את אורי ללכת לאורך הדנובה שלכל אורכה היו ציורי גרפיטי מרהיבים, שאם תשימו לב טוב תוכלו אפילו לראות כיתוב על ישראל.

חזרנו למלון נחנו כשעתיים ואז החלטנו לחזור לכיכר בית העירייה, היכן שהיה שוק חג המולד הגדול והמרכזי ולראות אותו בלילה!

יום ראשון 1 בדצמבר 2018
אז פה מסתיים לנו הטיול. היה לנו ממש כייף!
וינה היית לנו טובה, יפה ונעימה גם אם קרה (מבחינת מזג אוויר).
עדי ולירן אתם בהחלט פרטנרים מושלמים, כמה צחקנו...

זר לא יבין זאת....