חופשת קיץ בסרי לנקה
ביולי האחרון נסענו לשבועיים מדהימים בסרי לנקה. מעין טיול בר מצווה לעומר שחגג 13 שנים במאי. עומר גולש ואיזה יעד מתאים יותר אם לא סרי לנקה עבור גולשים מתחילים ומתקדמים כמובן.מצויידים בטיפים מעולים של אור בת דודה שלי (Or Erlich Gigi), שחיה תקופה בסרי לנקה ואף מעבירה שם ריטריטים מדהימים לאוהבי היוגה, בניתי מסלול של שבועיים במזרח סרי לנקה.
בשבילי סרי לנקה היא הטיול למזרח אחרי צבא שמעולם לא עשיתי. ואוו סרי לנקה אין שום דבר דומה לך (-:
יום שבת 15.7
טסנו עם חברת האמירויות עם קונקשיין של שעתיים בדובאי. סה״כ כעשר שעות. נחתנו בשעת לילה מאוחרת בין שבת לראשון וישנו את הלילה במלון בנגומבו ליד שדה התעופה.
יום ראשון 16.7
בבוקר קבענו בבית קפה להיכרות קצרה לפני תחילת המסע עם הנהג שלנו לטיול. בסרי לנקה רצוי להתנייד עם נהג, גם כי זו הדרך הכי מקובלת לטייל שם וגם כי הוא מכיר הכי טוב את הכבישים והוא זמין עבורך בכל זמן נתון. לנהג שלנו קראו jayanath amila והוא היה מעולה במהלך כל הטיול שלנו. בהחלט ממליצים.
את יומנו הראשון בסרי לנקה התחלנו בנסיעה לסיגריה, עיר עתיקה בסרי לנקה. נסיעה של כשלוש וחצי שעות. בדרך בהמלצת הנהג שלנו עצרנו ל-village tour. זהו סיור הכולל נסיעה קצרה בעגלה רתומה לשור, לאחר מכן שייט באגם לצידו השני ושם חווינו חיים מסורתיים בכפר כולל ארוחת צהריים מדהימה.
משם המשכנו לסיגיריה. הגענו אחר הצהריים, בדיוק השעה לטפס ל-Pidurangla ולצפות בשקיעה ובנוף המדהים הצופה לסלע האריה, אותו נעשה מחר בבוקר.
בכניסה לתחילת השביל עברנו ליד מקדש שם נדרשנו לשלם כ-500 רופי וקיבלנו צעיפים על מנת לכסות כתפיים ורגליים חשופות.
הטיפוס הוא על סלעים ולא קל למי שלא בכושר. הילדים עשו זאת בחצי שעה לנו לקחת קצת יותר. הנוף למעלה בהחלט שווה את הטיפוס.
יום שני 17.7
קמנו מוקדם על מנת לעלות ל״סלע האריה״ בשעות מוקדמות, לפני שחם מדי ולפני שיהיה עמוס במטיילים. נסיעה קצרה של רבע שעה והגענו לשם. כאן הכניסה בתשלום כ-30 דולר לאדם בערך.
במקום זה ישנו סיפור מעניין. בשנת 477 לספירה רצח הנסיך קשיאפה את אביו ותפס את כס השלטון. אחיו, יורש העצר החוקי מוגלאנה, נמלט לדרום הודו. כשחזר, בראש צבא שהקים בעת שגלה בהודו, גילה כי אחיו הקים בעיר החדשה מבצר, ארמונות וגנים. בסופו של דבר צבאו של קשיאפה הובס, והוא התאבד בטרם הגיע אליו מוגאלאנה.
במקום זה ישנו סיפור מעניין. בשנת 477 לספירה רצח הנסיך קשיאפה את אביו ותפס את כס השלטון. אחיו, יורש העצר החוקי מוגלאנה, נמלט לדרום הודו. כשחזר, בראש צבא שהקים בעת שגלה בהודו, גילה כי אחיו הקים בעיר החדשה מבצר, ארמונות וגנים. בסופו של דבר צבאו של קשיאפה הובס, והוא התאבד בטרם הגיע אליו מוגאלאנה.
הטיפוס לסלע האריה לדעתי פחות קשה מהטיפוס לפידוארנגלה כי אמנם יש 1200 מדרגות אך הן מסודרות ונמוכות יחסית. במהלך הטיפוס ילוו אתכם קופים. היזהרו מלאכול בדרך או מלשמור אוכל בצידי התיק או במקרה שלי תנו לקוף לקפוץ עליכם על מנת שתקבלו תמריץ לרוץ את המדרגות למעלה, רגע לפני שתשו כוחותיכם (-:
לפסגה הגענו לאחר 40 דקות בערך והנוף משם פשוט עוצר נשימה.
אחה״צ הלכנו לאכול בסיגריה במקום מקסים שאני ממליצה עליו בשם Rastarant. המסעדה כולל היא בעצם חצר גדולה המעוצבת בסגנון רגאיי ובוב מארלי עם מוסיקה טובה, אוכל טעים ושייקים טובים.
בערב ג׳יאנאת הנהג שלנו לקח אותנו לסיור בשוק אוכל שעובד בלילה, הכרנו קצת מהפירות והירקות המיוחדים של סרי לנקה. בהחלט חוויה נחמדה.
את הלילה העברנו במלון בשם The nice Place. המלון היה יחסית שומם והבנו שהמלון שהיה ידוע ומבוקש מאוד ספג במהלך הקורונה מכה קשה (כמו הרבה מקומות בסרי לנקה).
יום שלישי 18.7
היום זה היום שבו עזבנו את סיגירייה והמשכנו לטרינקומאלי, השוכנת על חוף הים. נסיעה של שעתיים צפונה ומזרחה.
בדרך עשינו עצירה לטעימה קטנה בדוכן שמכין יוגורט מדהים על הדרך וכן עצירה במקום שלפי האמונה מיטהרים על יד המים בבריכות ששם.
טרינקומלי היא העיר הגדולה ביותר בחוף המזרחי של סרי לנקה ורוב האנשים מגיעים לשני החופים שצפוניים לה בשם אופוולי ונילוולי.
עצרנו במקדש הינדי עתיק בשם Koneswaram Temple. המקדש ממוקם על גבעה והנוף המשקיף ממנו פשוט מדהים. גם כאן תצטרכו לכסות את עצמכם בכניסה למקדש ולחלוץ נעליים כמובן. היזהרו מהרצפה החמה.
לאחר מכן נסענו לחוף אופוולי ושם לנו במלון בשם Sea Lotus Park. מלון פשוט עם מיקום מעולה. אנחנו מצאנו שחוף אופוולי הוא חוף תוסס ומתוייר ויש בו אווירה מקסימה עם המון בתי קפה, מסעדות וברים. לעומת חוף נילוולי שהגענו אליו בהמשך והתרשמנו ממנו כחוף יחסית מוזנח.
מימין למלון יש את מתחם פרננדוס. מתחם של מסעדות וברים מתחת לעצי דקל עם מוסיקה טובה בעיקר בערב שממש כייף להעביר שם את הלילה. העברנו שם את הערב. האוכל שם טעים ומגוון ואפשר למצוא אוכל מערבי גם כמובן.
יום רביעי 19.7
בבוקר החלטנו לצאת לעשות שנורקלים ולחוות את מה שכולם מספרים שנמצא בקרקעית הים בטרינקומטלי. משמאל למלון שלנו יש את חברת Angel Diving. חברה המוציאה טיולי שנירקול לצד דגים וכרישים, שייט דולפינים וצלילות בכמה אזורים. הידוע ביניהן הוא באי היונים. אנחנו ויתרנו על אי היונים בשל המחיר הגבוה יותר וכי אופיר חששה לשחות לצד כרישים ועשינו שנורקלים במרחק של 20 דקות שייט מהחוף. זו בהחלט חוויה, לא לפספס. חפשו את סורי הבעלים - הוא ישמח אם תבואו.
אחר הצהריים נסענו עם הנהג שלנו נסיעה קצרה לחוף נילוולי. רצינו לדעת מה כל כך בתולי וקסום בחוף הזה. אנחנו לא התרשמנו ממנו כך. החוף היה עמוס באנשים מקומיים והיה מוזנח ולא נקי. העדפנו את האווירה באופוולי.
יום חמישי 20.7
גולת הכותרת של הטיול הזה היא בהחלט ארוגם ביי.
אין גולש שלא שמע על המקום ואין גולש רציני שלא היה בה, לפחות פעם אחת ובטח אם הוא ישראלי. כן כן ארוגם ביי ״נכבשה״ על ידי הישראלים. כמעט בכל מקום שומעים עברית, מסעדות בבעלויות ישראלים, כיתובים בעברית בכל מקום וכמובן בית חב״ד שמארח לארוחות שישי כל מי שמעוניין.
אין גולש שלא שמע על המקום ואין גולש רציני שלא היה בה, לפחות פעם אחת ובטח אם הוא ישראלי. כן כן ארוגם ביי ״נכבשה״ על ידי הישראלים. כמעט בכל מקום שומעים עברית, מסעדות בבעלויות ישראלים, כיתובים בעברית בכל מקום וכמובן בית חב״ד שמארח לארוחות שישי כל מי שמעוניין.
נסיעה די ארוכה של 6 שעות מטרינקומלי לארוגם ביי.
בדרך עשינו עצירה בפסיקודה, רצועת חוף שקטה כ-4 שעות מארוגם ביי. החוף שם מקסים ויש שם מלונות טובים. אנחנו עשינו רק עצירת התרעננות של שעה ותמונות יפות והמשכנו לעבר ארוגם ביי.
בארוגם ביי נפרדנו מהנהג שלנו לחמישה ימים, כי באמת אין צורך בנהג וההתניידות נעשית על ידי טוקטוקים.
ארוגם ביי היא עיירה בפוטוולי שהיא בעצם רצועת חופים מדהימים לגלישת גלים בכל הרמות, אוכל טוב, שמש וחיי לילה - חלום. בהחלט אפשר להגיע ולהשאר שם לתקופה ארוכה. לנו היו חמישה לילות ופה הרשנו לעצמנו להתפנק ולנו במלון אקולוגי מדהים בשם Hide Away. מלון ברמה גבוהה, שירות מעל המצופה ואוכל מושלם. תמיד התחשבו בעומר הצליאקי עם מנות ללא גלוטן.
אחר הצהריים נהננו מלטייל על חוף בייבי פויינט, להיכנס לים ובר הקפיץ כדורים עם ישראלים בחוף (מקפיצי הכדור הם רק ישראלים).
בר שהיה זקוק לתספורת הסתפר אצל ספר עם מספרה מאולתרת מפעם. ליד המלון שלנו יש שביל ובפנים יש את העמדה של הספר. בהחלט חוויה.
בערב אכלנו במסעדה East בבעלות ישראלי בשם מיקי. שם אפשר למצוא חומוס, שניצל, שווארמה, פלאפל, צ׳יפס וסלטים. היה מעולה ומיקי הכין במיוחד תערובת פלאפל ללא גלוטן כך שלנו זה היה גן עדן. חזרנו לשם בהמשך.
יום שישי 21.7
בארוגם ביי הכרנו את Saja מדריך הגלישה שלנו, גם הוא המלצה מעולה של אור. כל בוקר בשעה 07:30 היה מגיע ואוסף את הילדים בטוקטוק ולוקח אותם לשיעורי גלישה ב-Elephant rock, המקום המושלם מכיוון שיש שם גלים טובים וגם אין הרבה אנשים יחסית. לקראת 11:00 היו חוזרים והיינו אוכלים ארוחת בוקר מאוחרת יחד. זו הייתה הרוטינה במשך ארבעת הימים הבאים.
בערב אכלנו ארוחת ערב חגיגית בבית חב״ד. יש להזמין מקום מראש (תשלום סימלי). היה מאוד נחמד לאכול ארוחת ערב של בית עם ריחות וטעמים המוכרים לנו.
יום שבת 22.7
בשבת נסענו בצהריים לספארי בקומאנה. מחוץ למלון שלנו יש דוכן שמוכר טיולים שונים מסביב לארוגם ביי. נסענו בג׳יפ פרטי מהשעה 14:00 חזרה בשעה 19:30.
נסיעה של כשעה עד לקומאנה ושם מסתובבים כשלוש שעות בספארי הגדול הזה ותרים אחרי חיות. פגשנו פילים, ציפורים יפות, תנינים, לטאות, עקבות של נמר ודב אבל לא ראינו נמרים. יש שראו, כנראה עניין של מזל.
יום ראשון 23.7
ביום זה בערב נסענו לפוטוויל ולחוף וויסקי פוינט בכדי לחזות בשקיעה. נסענו בטוקטוק עם saja המדריך שלנו. ציפינו לשקיעה הסגולה המפורסמת שלא הגיעה אבל השקיעה היתה לא פחות יפה.
יום שלישי 25.7
היום עזבנו את ארוגם ביי והמשכנו בטיול שלנו עם הנהג שלנו ל-Ella. נסיעה של שלוש שעות. לפני ההגעה לאלה עצרנו במפלי הדיאלומה. ממליצה לא לוותר. שילמנו למדריך שלקח אותנו למסלול שבחלקו עם טוקטוק ורובו בהליכה. היתרון של מדריך הוא בכך שהוא מביא אותנו למקומות הטובים במסלול וכן יודע להנחות אותנו איפה מותר להיכנס למים ואיפה לא והכי חשוב מאיפה מותר לקפוץ ומאיפה לא - לבעלי האדרנלין שביננו.
אחרי מפלי הדיאלומה נסענו ישירות לאלה. אלה היא עיירת נופש קטנה באזור הררי מקסים וניתן לחוש את שינוי הטמפרטורה ואת הקרירות שהאזור הזה מביא.
באלה תוכלו למצוא מסעדות ובתי קפה בסגנון מערבי ולצליאקים מביניכם גם מקומות עם אוכל ללא גלוטן כמו המסעדה Chil caffe ובית הקפה Kiri Kopi.
באלה היתה לנו חוויה לא נעימה עם לינה במקום עם נוף מהמם אבל רמת ניקיון מזעזעת ולמחרת נאלצנו לעבור למקום אחר, שגרר וויכוחים עם בעל המלון שבסופו של דבר נאלצנו לשלם למרות שלא המשכנו לישון שם. לא אעשה שיימינג למלון אבל חשוב לבדוק את המקום היטב לפני שאתם מחליטים לשלם.
יום רביעי 26.7
התחלנו את הבוקר מוקדם ועשינו את מסלול ליטל אדמס פיק, אחת מהאטרקציות המפורסמות באלה שקיבל את שמו כי הוא מזכיר את פסגת אדמס פיק המפורסם. המסלול לא קשה במיוחד וישנן פסגות נוספות שניתןן להגיע אליהן במהלך הטיול.
יום חמישי 27.7
ביום זה קמנו כשפנינו מועדות לנווארה אליה. נווארה אליה היא עיר יפה הממוקמת בלב רכס הרים במרכז סרי לנקה ופירוש שמה הוא ״עיר האור״. לרוב מגיעים אליה בנסיעה ברכבת מאלה בשל הנופים המרהיבים באמצע הדרך הכוללים מטעי תה ועמקים ירוקים. נסיעה שאורכת כשלוש שעות.
לצערנו לא הזמנו כרטיסים מראש לרכבת ולכן לא יכולנו לעלות עליה, אז רק הגענו לתחנה וצפינו עם עוד הרבה אנשים אחרים ברכבת חולפת על פנינו. את הנסיעה לנווארה אליה עשינו באוטו עם הנהג שלנו, שהבטיח לעבור בדרכים דומות לרכבת, כדי שנוכל להינות מחוויה דומה.
יום שישי 28.7
בנווארה אליה עשינו טיול עם הרכב בשדות תה וראינו איך עובדים בשדות ואף עצרנו לסיור מודרך במפעל לתה, היה מעניין מאוד. הכול מסביב ירוק ויפה והנופים פשוט מדהימים.
בערב אכלנו במסעדה הודית ברמה גבוהה מאוד שנמצאת באחד מבתי המלונות.
בערב אכלנו במסעדה הודית ברמה גבוהה מאוד שנמצאת באחד מבתי המלונות.
יום שבת 29.7
זהו היום האחרון שלנו בסרי לנקה ובערב הטיסה שלנו.
בבוקר עשינו טיול קצר למפל קטן, אליו לקח אותנו נהג טוקטוק מקומי וטיילנו על שפת האגם הגדול שבמרכז העיר.
בבוקר עשינו טיול קצר למפל קטן, אליו לקח אותנו נהג טוקטוק מקומי וטיילנו על שפת האגם הגדול שבמרכז העיר.
לסיכום, סרי לנקה היית מדהימה לנו ואנחנו עוד נחזור.
למעוניינים בריטריט מדהים בסרי לנקה, ניתן לפנות לאור: oryogatherapy
למעוניינים בנהג מקסים, דובר אנגלית ודייקן ניתן לפנות לג׳יאנאת: 94776701932+
