חופשה משפחתית בדולומיטים
אוגוסט 2024
הדולומיטים הוא אזור עצום ומרשים מאוד באיטליה עם נופים עוצרי נשימה, מפלים, מעברי הרים ואגמים עם צבע מים שלא תראו בכל מקום. את הטיול לדולומיטים תכנן בר, הבן הגדול שלנו שחלם להגיע לאזור ולעשות כמה טרקים שראה דרך מטיילים באינסטגרם. אז מצויידים ברשימה של טרקים ומקומות חובה נסענו לכבוש את הדולומיטים.יום חמישי 1.8
הגענו בצהריים בטיסה של אל על לונציה. עדיף לנחות בשדה התעופה של ונציה אך אפשר גם לנחות בורונה וגם במילאנו כדי להגיע לדולומיטים. ידענו שיש לנו נסיעה של כמעט 3 שעות לאגם מיזורינה (המקום שבו התמקמנו בימים הראשונים) אז מצאנו מקום מושלם לעצירת ביניים - מפלי סופיה ובאיטלקית Cascata della soffia. במקום יש אגם מדהים שאפשר לשחות בו וגם מסלול הליכה קצר למפל נחמד והנוף ואוו.
אחר הצהריים הגענו לאגם מיזורינה, שם לנו 4 לילות ומשם עשינו את הטרקים הכי יפים שיש. אגם מיזורינה הוא אגם טבעי בגובה של 1,754 מ׳ מעל הים, מסביבו מעט בתי מלון ומסעדות.
המלון שבו ישנו נקרא Dolomiti des alpes Hotel, מלון בוטיק מקסים שנמצא בנקודה מעולה לכל הטרקים באזור, בעלי המקום מקסימים ויש למלון מסעדה נחמדה עם מנות ללא גלוטן.
יום שישי 2.8
קמנו מוקדם בבוקר כדי להגיע למסלול Tre Cime di Lavarado בתרגום שלוש הפסגות של לאברדו. שלוש הפסגות הן אחת התמונות המפורסמות בדולומיטים והצבעים מתחלפים בהתאם לאור השמש. ההגעה למסלול ממש מול המלון שלנו. כדאי להגיע כמה שיותר מוקדם כי יש תור ארוך לחניון למעלה. אנחנו הגענו לקראת 8:00 בבוקר, המתנה קצרה ונכנסנו. במידה ואין מקום בחניון ממתינים עד שמישהו יוצא.
תחילת המסלול היא בחנייה שליד Rifugio Auronzo. המסלול הוא מעגלי כ-10 ק״מ ואורך בין 3 ל-4 שעות. הנוף עוצר נשימה.
אחר הצהריים נסענו נסיעה של 25 דקות לעיירה קורטינה ד׳אמפצו (Cortina d'ampezzo), שהיא עיירה ציורית ויפה המכונה ״מלכת הדולומיטים״ ורבים בוחרים ללון בה בשל המרכזיות שלה בדולומיטים. אכלנו ארוחת ערב במסעדה מצויינת בשם al Passetto עם המון אופציות ללא גלוטן (כולל טירמיסו), היה תענוג.
יום שבת 3.8
נסיעה של 10 דקות הביאה אותנו לאחד המסלולים היפים בטיול הזה, שרבים פוסחים עליו. אגם סוראפיס היפה (Lake Sorapis), שנחשב אחד מפלאי הטבע המרהיבים ביותר בדולומיטים, בגלל הצבע המיוחד של המים שבו, שנראה כאילו עבר הליך כימי כלשהו. הדרך מתחילה ממעבר טרה קרוצ׳ה, הממוקם בין מיזורינה לקורטינה ד׳אמפצו. המסלול מעגלי ואורכו כ-14 ק״מ. המסלול ברובו בינוני ובחלקו עלול להוות אתגר מבחינת דרגת הקושי שלו, והשבילים הצרים שבו אבל הנוף שבו כל כך פסטורלי ועוצר נשימה שחבל לפספס.
מאחר וסיימנו את המסלול די מהר והיה לנו יותר מחצי יום להעביר החלטנו לנסוע מאגם סוראפיס לאגם אחר מאוד מפורסם ואינסטגרמי בשם אגם בראיס (Lago di braies) שנמצא כ-40 דקות מאגם מיזורינה. כשהגענו לשם האגם היה עמוס בתיירים ומזג האוויר היה די קריר בשביל להיכנס למים, למרות שלילדים היה חשוב להינות מהחוויה כולה והם כן נכנסו למים. לטעמי דווקא האגם הזה היה מרשים פחות מהאגם שממנו הגענו ובטח מרשים פחות מהאגם שנגיע אליו בהמשך - אגם קראצה, אבל אתם תשפטו.
יום ראשון 4.8
ביום זה החלטנו להתחיל את הבוקר במגלשת הרים. שמענו שבאזור שישנו יש את מגלשת ההרים הארוכה ביותר באיטליה ששמה FunBob Auronzo שאורכה כ-7 ק״מ ומגיעה למהירות של עד 45 קמ״ש. המגלשה עוברת בצלע הר ירוק לצד נופים פנוראמיים מרהיבים אל מול הרי הדולומיטים. הפוגה שובבה מהמסלולים שעשינו.
אחר הצהריים החלטנו לצאת לטרק נוסף שנקרא Cadini di misurina, שגם המסלול שלו מתחיל מול המלון שלנו בנסיעה לעבר החניון. קדיני די מיזורינה הם קבוצת הרים הממוקמים מול הטרה צ׳ימה ומרשימים לא פחות. התחלנו את המסלול מ-Rifugio Auronzo מסלול מספר 117 ועקבנו אחרי השביל. המסלול הוא בסביבות 9 ק״מ. תחילה המסלול בירידה ולאחר מכן הולכים לאורך קו הרכס עד שמגיעים לנקודת התצפית עצמה. שם צריך להמתין בתור כדי להגיע לנקודת התצפית עצמה ולעשות צילומים (לא לבעלי פחד גבהים). התחלנו את המסלול ללא אורי, שהעדיף להמתין בבית קפה ואחר כמה מטרים של הליכה גם אופיר ועומר החליטו להמתין לנו ומצאו מקום לצד השביל לחכות לנו, כך שאת המסלול המשכנו בר ואני.
יום שני 5.8
ביום זה עזבנו את מיזורינה ועברנו לאזור הלינה השני שלנו שנמצא בעיירה מתוקה בשם Canazei. ישנו שני לילות במלון דירות שנקרא Residence Contrin. הדירה היתה נחמדה מאוד ומאובזרת וממוקמת בתחילת העיירה קרוב להכול. בדרך לקאנאציי נסענו למסלול רכס סשדה. הר סשדה מתנשא לגובה של כ-2,500 מטרים מעל פני הים וממנו נשקפים נופים מדהימים של רכסי הדולומיטים מסביב. פסגת הרכס משקיפה על עמק ואל גארדנה כולה. הדרך להר סשדה מתחיל בכפר אורטיסיי (Ortisei) הממוקם בלב העמק. משם ניתן לקחת רכבל לפסגת ההר. ישנו חניון ממש מתחת לרכבל, אז אין צורך להסתבך ולחפש חניה ובכל מקרה לא ניתן להגיע עם הרכב קרוב יותר למסלול.
למעלה במעלה ההר יש מסלולי הליכה רבים ומסלולי אופניים - אנחנו ויתרנו והעדפנו להנות מהנוף ולנשום אוויר הרים משכר.
לאחר הר סשדה החלטנו לשלב בטיול גם הגעה לאלפ די סיוסי (Alpe di Diusi) הידוע גם בשם Saiser Alm, שהוא מישור אלפיני רחב בלב הדולומיטים. מקום מאוד מתוייר שמציע אף הוא מסלולי טיול שונים. גם אליו מגיעים מהרכבל היוצא מהעיר אורטיסיי. הנוף אכן היה מקסים אבל לא מצאנו ערך מוסף אחרי שהיינו בהר סשדה ובייחוד לנוכח כל הנופים שראינו בימים האחרונים.
אחר הצהריים חזרנו לעיירה שישנו בה קאנציי ועשינו סיבוב לראות עד כמה היא יפה וצבעונית. כולם שם היו מאוד נחמדים והכול במרחק הליכה שזה מאוד נוח: סופר, מאפיות, בתי קפה ועוד.
יום שלישי 6.8
בבוקר כבכול בוקר אני קמה מוקדם ומצאתי לי בית קפה קטן אותו מנהל אדם אחד מבוגר, שהוא גם מכין את הקפה והמאפים, גם המלצר וגם הפיקולו. ישבנו שם וכמובן שעזרנו לו לפנות והוא העריך את זה מאוד.
לאחר מכן נסענו לאגם קראצה (lake carezza) שלא רבים מגיעים אליו ובאופן מפתיע הוא אחד האגמים היפים ביותר שראינו, והוא גם נחשב לכזה. המים בו כחולים וצלולים והוא מוקף ביערות של עצי אשוח. אפשר לעשות טיול מסביב לאגם במסלול נוח מאוד.
את אחה״צ בילינו במרכז בריאות שקיים בעיירה, ובו יש בריכות חמות, ג׳קוזי ומגלשת מים. משלמים בכניסה עבור הכרטיס ומחוייבים להיות עם כובע ים ללא יוצא מן הכלל - מזל שאסור לצלם במקום והתיקים מאוכסנים בלוקר.
לאחר מכן התפצלנו, אופיר הלכה לחדר כושר ואורי, בר ועומר שכרו אופניים ונסעו לטיול אופנים מסביב לעיירה.
יום רביעי 7.8
היום עזבנו את אזור הדולומיטים ונסענו לעבר אגם גארדה. שם נלון שלושה לילות בסירמיונה היפה. זה מביא אותנו לחלק השני של הטיול שלנו, החלק הרגוע יותר והאיטי יותר שיהיה בעיקר סביב עיירות יפות, אוכל ושוטטויות בסמטאות.
בדרך לגארדה היינו חייבים לעצור באגם טנו, שהבטיחו לנו שהוא האגם הכי יפה שנראה (אז הבטיחו...) והמיקום שלו היה ממש בדרכנו, כך שהיתה זו עצירה מושלמת.
מאחר והגענו מצפון לאגם גארדה ולנו בסירמיונה, הנמצאת בדרום אגם גארדה, החלטנו לעשות עצירה בריבה דל גארדה. עצירה קצרצרה מכיוון שמזג האוויר השתנה וירד גשם שהפריע לנו לטייל כפי שרצינו, כך שמהר התקפלנו לעבר המלון שלנו. הבטחתי לעצמי שאחזור לשם אבל לא באמת הצלחתי.
לקראת הערב הגענו לסירמיונה שבכניסה אליה הקרינו על שער הכניסה כיתוב מואר ובו היה כתוב באיטלקית ״צריך לדעת לחלום״ אהבתי מאוד. הגענו למלון שלנו בשם Hotel Pace הממוקם במיקום מושלם, שבתרגום חופשי הוא מלון השלום. בהחלט יש צורך לחלום על שלום בימים אלו. במלון היו מעט חדרים וארוחת הבוקר בו היא בופה עשיר המוגש על האגם. כמובן שהמסעדה עצמה במלון היתה מצויינת, גם בארוחת הערב. השקיעות היו כל כך יפות.
יום חמישי 8.8
בבוקר נסענו למונטה באלדו (Monte Baldo). הר באלדו הוא הגבוה מבין ההרים באלפים האיטלקיים וגובהו 2,218 מ׳ מעל פני הים. מגיעים אליו מהתחנה התחתונה של הרכבל שנמצאת בעיירה מלצ׳סנה היפה אליה נגיע לאחר מכן. פסגת ההר לעיתים מכוסה בערפל ועננים לכן כדאי לבדוק תחזית מזג אוויר לפני שמגיעים. מהפסגה יש תצפית על אגם גארדה כולו ולהרפתקנים שבינינו אפשר בתיאום מראש לרדת עם מצנחי רחיפה. אנחנו לא התארגנו לכך מראש ולכן כל שנותר היה לעשות הוא לצפות בהם ולקנא.
לאחר מכן טיילנו בעיירה היפה מלצ׳סנה (Malcesine), וממנה לקחנו הפלגה לעיירה לימונה סול גארדה (Limone sul Garda) שממוקמת בצד השני. בהחלט שתי עיירות שהייתי חוזרת אליהן ליום שלם. כל כך ציוריות ויפות שרק המחשבה עליהן עושה לי פרפרים בבטן.
יום שישי 9.8
את יום השישי בילינו בסרמיונה היפה. בבוקר טיילנו ברחובותיה היפים, עלינו למגדל הגבוה לתצפת עליה מלמעלה והלכנו גם למתחם עתיקות. אחר הצהריים בילינו קצת בים וקצת מנוחה...
יום שבת 10.8
עזבנו את סרמיונה ונסענו ללילה אחרון לפני הטיסה בטרוויזיו. עיר נחמדה ליד שדה התעופה. בדרך לשם עצרנו לטייל בורונה היפה. הטיסה שלנו הייתה למחרת ביום ראשון מוקדם בבוקר.
לסיכום הדולומיטים אזור מרהיב ומומלץ, שיש בו המון אפשרויות לטיולים בכל דרגות הקושי, נופים עוצרי נשימה, אגמים רבים בצבעי מים שונים ומגוונים ועיירות מתוקות להפליא שאפשר להסתובב בהן יום שלם.
