סלובניה, קרואטיה וונציה - חלק שלישי

סלובניה היפה

יום שני 6 באוגוסט 2018
היום זה יומנו האחרון בסלובניה.
מחר נוסעים ללובליאנה היפה (עיר הבירה של סלובניה) ומשם הישר לקרואטיה.
את היום פתחנו ברכבת המכוניות בבוהינסקה ביסטריצה. רכבת המכוניות זו אטרקציה מקסימה לילדים ולגדולים כאחד. על הרכבת עולים עם המכונית, ללא צורך לרדת מהמכונית. הנסיעה ברכבת היא חוויה מהנה במיוחד. לא חייבים להיות חגורים והילדים יכולים לעבור קדימה. 
הרכבת מקשרת בין בוהינסקה ביסטריצה שליד אגם בוהיני לעיירה מוסט נא סוצ׳י שליד טולמין, ובכך מקצרת את דרך הנסיעה למי שתכנן לבלות יום שלם בטריגלאב. 
הרכבת עוברת בדרך שאין בה כבישים וחולפת במנהרות בתוך הרים. לעיתים השהות במנהרה חשוכה נמשכת אפילו מספר דקות שלמות...
הנסיעה נמשכת כשלושת רבעי שעה. מה שיש לזכור הוא שעל הרכבת יש מקום לכ-13 מכוניות ולכן חשוב להגיע לפחות חצי שעה לפני שהרכבת יוצאת.
אנחנו תכננו לקחת את הרכבת מוקדם בבוקר, הגענו שלושת רבעי שעה קודם וכבר היינו רכב מספר 8. כשמגיעים לתחנה רואים סימון על הכביש היכן מתחיל התור של המכוניות וצריך לעמוד בטור המכוניות ולחכות לכרטיסן שעובר מרכב לרכב עבור רכישת כרטיסים.
כשמגיעה השעה, רכב אחר רכב עולה לרכבת ומתחילים את הנסיעה...

המתבגר מנצל את הזמן לישון...

 אחרי שהגענו לתחנה האחרונה, מוסט נא סוצ׳י, ירדנו מהרכבת והמשכנו לנקיק טולמין.
נקיק טולמין הוא מסלול הליכה מעגלי יפהפה, שנמשך בערך כשעה וחצי. המסלול עובר בין גשרים ונחלים. בעמדת התשלום מקבלים מפה, שבה מסומנת הדרך המומלצת ללכת, שבה עוברים דרך מספר תחנות. המסלול מקסים ומומלץ מאוד!

אחרי נקיק טולמין היה לנו עוד כוח והחלטנו לנסוע למגלשות ההרים המפורסמות והארוכות יותר מבלד, שנמצאות בעיירה קרנסקה גורה. 

אופיר הבטיחה שהפעם היא גולשת...

את הדרך לשם עשינו דרך מעבר ההרים ורשיץ׳. דרך ורשיץ נמצאת בגובה 1,611 מטרים ויש בה המון פיתולים. הדרך מאוד יפה והנוף שנשקף מלמעלה פשוט מדהים!

באמצע הדרך הגענו לנקודה גבוהה מאוד שמשום מה כולם עוצרים שם, יורדים מהרכבים ונהנים מהנוף. מה שמעניין הוא שבני האדם לא היו האורחים היחידים שם. המוני כבשים וגדיים מתקבצים בין המכוניות העומדות, כנראה מנסות להתחמם להן.

עשר דקות בערך מקרנסקה גורה עברנו דרך אחד האגמים היפים ביותר שראינו - אגם יאסנה.

אמנם היום כבר כמעט הגיע לסיומו אבל היינו חייבים לעצור בנקודה היפה הזו.

וגם נזכרנו שצהריים לא אכלנו והחלטנו לשבת במסעדה הראשונה שראינו, שבמקרה היתה מול האגם הנפלא הזה. המקריות שבה בחרנו את המסעדה, הביאה איתה את האוכל הטעים ביותר שאכלנו במהלך כל הטיול (גם שילמנו בהתאם). שם המסעדה Milka.

לקחנו 5 מנות עסקיות הכוללות: מרק פטריות מושלם, מנה עיקרית של בשר או דג וטירמיסו לקינוח. לפני המרק הגישו לנו על חשבון הבית מאפה קטן וטעים 4 במספר ואפילו אחד נוסף בגירסה ללא גלוטן (-:

סלפי נמשים במצלמה רגילה

העיירה קרנסקה גורה

קרנסקה גורה היא עיירה קטנה וכל כך יפה. בעונת החורף היא משמשת כעיירת סקי.

לא הספקנו ממש לטייל בה כי השעה כבר הייתה מאוחרת והיינו צריכים לעשות את דרכינו חזרה לבלד... דרך אגב, אגם פוזין שבאיטליה נמצא לא רחוק משם והיה חלק מהתכנית שלנו, אך נאלצנו לוותר עליו.

כשחזרנו לדירה אורי ובר הלכו למגרש הכדורגל להתאמן (כבכול יום) ואני ניצלתי את הזמן לצלם כמה תמונות של אופיר ועומר, בכל זאת שנה הבאה יש לנו בת מצווה לחגוג.

מחר זהו יומנו האחרון בסלובניה ואנחנו עוברים לקרואטיה.

על עיר הבירה של סלובניה, לובליאנה היפה, מפלי פלטביציה ועוד בפוסט הרביעי
בסלובניה, קרואטיה וונציה - חלק רביעי

סלובניה, קרואטיה וונציה - חלק שני

סלובניה היפה

יום שבת 4 באוגוסט 2018
את היום הרביעי של הטיול שלנו החלטנו לפתוח בראפטינג בבובץ׳ (Bovec). ראפטינג על נהר הסוצ׳ה הוא אטרקציה מאוד פופולרית בסלובניה. הנהר כל כך יפה והמים שבו כל כך צלולים, שניתן אפילו לשתות ממנו. אני מודה - המים הכי טעימים שטעמתי בחיי.
אחרי שעברתי על הפורומים השונים הממליצים על חברות הראפטינג החלטנו להזמין דרך חברת Bovec raftting. דווקא עליהם לא שמענו הרבה אבל האתר שלהם היה מאוד נוח לעומת אתרים אחרים. הזמנו לשעה 13:00 וקיבלנו אישור על קבלת ההזמנה.
מה שלא ידענו הוא שצריך לחכות שהחברה תחזור אלינו ותאשר סופית את ההזמנה ולכן רצוי להזמין יומיים מראש ולא ערב קודם. כשהגענו לבובץ׳ בסביבות 12:30 התברר לנו שלא קיבלנו את האישור הסופי.
רגע קטן של אכזבה...ורגע קטן של חשיבה איפה אני עכשיו משלבת את הראפטינג ביום אחר בטיול שלנו...אבל תוך כמה דקות הם סידרו שנוכל להצטרף לקבוצה של שעה 13:00 על ידי זה שהוסיפו מדריך. הם היו ממש נחמדים.
עוברים תדריך קצר, מקבלים את הלבוש הכולל חליפה, קסדה, נעליים ואפוד הצלה ויוצאים לדרך. נסיעה קצרה באוטובוס הביאה אותנו למקום ממנו התחלנו את הראפטינג.
חייבת לציין שרק להיכנס לחליפה הזו היה אתגר רציני ביותר, לרגעים חשבתי שהמשימה בלתי אפשרית (-:
המדריך שלנו היה יעקב, בחור מקסים שכנראה פגש לא מעט ישראלים בחייו. הוא שאל אם עשינו בעבר ראפטינג. עוד לא הספקתי לענות והוא מייד ציין שראפטינג בירדן לא נחשב.... אז לא עשינו!
הוא גם למד כמה מילים בעברית מהתיירים הרבים שמגיעים מישראל כמובן. הכי אהבתי כשהיה אומר ״אמא קדימה״. זה תמיד הצחיק אותי. 
זה היה יום חם אבל טמפרטורת המים היתה כל כך נמוכה שרק קיוויתי שלא אפול למים.
יצאנו לדרך...

 

 

 

 

הראפטינג עצמו היה כשעתיים, סך הכול 3 שעות אם מחשיבים את הנסיעה מהמשרד לנקודת הראפטינג והחזרה. בסיום, כיבדו אותנו בסוכריות ושתייה (אלכוהול למה לא).
אחרי פעילות ספורטיבית שכזו חייבים לאכול.
עצרנו בעיירה בובץ׳ (שהיא עיירה מקסימה בפני עצמה) במסעדה שנקראת Lanti vrt. מאוד נהננו מהאוכל, יש שפע אפשרויות ללא גלוטן מפיצות, פסטות ועד צ׳יפס ללא גלוטן. כולם היו מאוד נחמדים ושמחו לעזור והמלצרית אף ידעה עברית.

משם המשכנו אל עבר מפל קוז׳יאק בקובאריד. אל המפל מגיעים דרך השילוט לקמפינג קורן.
מסלול ההליכה למפל קוז׳יאק הוא פשוט יפהפה. עוברים דרך גשר תלוי ומתנדנד מעל נהר הסוצ׳ה, שאורכו 52 מטר. ההליכה מהגשר למפל קלה ואורכת בערך שעה הלוך חזור. רוב הדרך מוצל ועוברים מעל גשרוני עץ, מעל גובה לא רב ללא מעקה. בדרך אפשר לעצור ולהשתכשך מעט במים, הנאה מובטחת לילדים.

 

אחרי שחזרנו לאוטו התחלנו לעשות את דרכנו חזרה לבלד. 
הדרך חזרה היתה נסיעה מפרכת בדרך ארוכה ומפותלת. יש המון דרכים פתלתלות בסלובוניה שכדאי להצטייד בהן בשקיות הקאה לרגישים שביננו.
בינתיים התחיל כבר להחשיך ושמנו לב שנורת הדלק דולקת. מבחינתי עוד רגע נעצרים לישון באמצע היער, אבל אורי מייד הרגיע שברגע שנורת הדלק דולקת יש בערך עוד 80 ק״מ שבהם האוטו ימשיך לנסוע. כל שנותר לי הוא להאמין ולקוות...
עברה לה עוד שעה וחושך מוחלט כבר היה מסביבנו. מדיי פעם מבליחה לה מכונית במעלה הכביש או במורד הכביש. מי המשוגע שיעצור לנו...
מרחוק יכולנו לראות את בוהיני ושמחנו שאוטוטו אנחנו מגיעים לציביליזציה ויהיה אפשר לתדלק בכייף. האמת שהצלחנו להגיע לתחנת הדלק, אבל תחנת הדלק נסגרה כבר בשעה 20:00. אבוי!!!
המשכנו מחוסר ברירה לכיוון בלד, מרחק של 25 דקות בערך ושם תדלקנו. אנחת רווחה.
חזרנו לצימר המקסים שלנו עייפים ושם חיכתה לנו הפתעה משמחת מבעלי הדירה המקסימים שלנו.
בפתח דלת החדר חיכה לנו בקבוק מיץ ועוגיות בראוניז ללא גלוטן שבעלת הדירה אפתה במיוחד לעומר שלנו. לצד כל אלו היה גם מכתב מרגש. כמה שמחנו!

יום ראשון 5 באוגוסט 2018
את היום החמישי של הטיול שלנו החלטנו לבלות בשמורת לוגרסקה דולינה. שמעתי וקראתי המון המלצות על המקום ועל כך שאסור לפספס את השמורה בטיול בסלובניה. היא נחשבת לאחד מאתרי הטבע היפים ביותר בסלובניה. העמק נוצר על ידי קרחון שאורכו 7 ק״מ ורוחבו 250 מ׳ והוא מוקף במפלים והרים.
מאחר ולנו בבלד, הנסיעה ללוגרסקה דולינה היתה נסיעה לא קצרה בכלל, כשעתיים וחצי.
השמורה מרוחקת מעט מהאזור המתוייר בסלובניה, מה שעושה אותה ריקה יחסית מתיירים ומעצים את היופי שלה.
הדרך אליה ארוכה ומפותלת... עשינו עצירה לכמה דקות. בר לא הרגיש טוב (הזכרתי כבר שקיות הקאה?!)

התחלנו את הטיול בשמורה איך לא במפל נוסף - מפל רינקה. מפל רינקה נחשב למפל הגבוה ביותר בסלובניה וגובהו 90 מ׳. אל המפל מגיעים בהליכה לא ארוכה אך בעליה, שמתחילה ממגרש החניה. בסוף לאחר מאמץ לא גדול מגיעים למפל.
זה הזמן להתנתק מהווי פיי ולהתחבר אחד לשני...
דרך אגב ליד המפל יש בית קפה קטנטן לאלו מאיתנו שרוצים קרטיב, מאפה, משקה קר או קפה. חוץ משתיה אין מענה ללא גלוטן אז וויתרנו על התענוג. 

 

אחר שסימנו ווי על המפל הגדול ביותר בסלובניה החלטנו לטייל מעט בשמורה היפה, שהמראות בה שונים ממה שראינו עד כה. 
תשפטו לפי התמונות...

 

את הדרך חזרה לבלד מהשמורה עשינו דרך הכביש הפאנורמי. הכביש הפאנורמי זה מסלול מעגלי בכביש המשקיף על כל העמק ועובר בין חוות ושדות. לאורך הכביש יש נקודות עצירה בהן תצפית נפלאה על העמק. בנקודות העצירה יש תמיד פסל של דרקון - הסמל של סלובניה.
שוב לא לשכוח שהמסלול צר ומפותל.

זה היה יום מפרך מאוד... סה״כ 4 שעות פלוס של נסיעה הלוך חזור, הנופים היו קסומים אבל אולי מומלץ ללון לילה באזור.
כפיצוי החלטנו לנצל את התיאבון שלנו לעוגת הקרם שניט המפורסמת בבלד.
בסלובניה לא מתהדרים בכך שהמציאו את עוגת הקרמשניט אבל לטענתם בבלד עוגת הקרמשניט היא הטובה בעולם. אז החלטנו לבדוק את זה...
יש כל כך הרבה אפשרויות עליהן ממליצים בפורומים שונים. אנחנו החלטנו לטעום את עוגת הקרמשניט בקונדיטוריית zima. העוגה עם גלוטן (סליחה עומר) אבל יש שם שתי עוגות, האחת שוקולד והשניה תות אני חושבת המתאימות לצליאקים וגם מבחר גדול של גלידות.

לסיכום, אף פעם לא הבנתי איך אוכלים עוגת קרמשניט. 
נגיעה קטנה עם המזלג ונעמד לו קיר של בצק עלים (-:
נחמד לא יותר מזה.
בהמשך השבוע מצפים לנו רכבת המכוניות, נקיק טולמין, מגלשות הרים ולובליאנה היפה.
כל זאת בפוסט הבא של סלובניה, קרואטיה וונציה - חלק שלישי
תמשיכו לעקוב...