Life with Shira

 

החופשה היוונית הראשונה שלי

אפריל/מאי 2025

השנה החלטנו להקדים את החופשה השנתית שלנו ולנסוע למשך שבוע ליוון.
קשה להאמין שבגילי חופשה זו היתה הפעם הראשונה שטסתי ליוון, אבל ניתן לומר שאחרי הביקור בה נשאר לי טעם של עוד ואני בטוחה שעוד אחזור אליה בהמשך.

עבור הילדים שלי זו גם הפעם הראשונה לחופשה מסוג שונה מהרגיל: טיול עירוני קצר באתונה ולאחר מכן שהייה של כמה ימים באי אוויה, במקום חלומי. חופשה בקצב איטי כמו שאומרים היווניים סיגה סיגה (=לאט לאט).

יום חמישי 30.4

יום הטיסה היה יום הזכרון לחללי צה״ל ורגע לפני ההמראה הספקנו לעמוד בצפירה לזכרם. כמובן שלאחר יום הזכרון מגיע לו יום העצמאות, שהשנה יותר מתמיד מקבל משמעות גדולה יותר וחגגנו אותו מעבר לים...

תחילת החופשה שלנו היתה שני לילות בעיר אתונה. עיר חמודה ותוססת עם היסטוריה עשירה וארוכת שנים. השתדלנו להסתובב במקומות הידועים ביותר ולחוות את העיר. יומיים שלושה בהחלט מספיקים.

לנו במלון Amalia hotel השוכן במיקום מאוד מרכזי וענה על כל הציפיות עבורנו.

הגענו למלון אחה״צ, מזג האוויר היה מעט סגרירי. התארגנות קלה ויצאנו לשוטט ברחובות. התחלנו בכיכר סינטגמה והלכנו ברחוב ארמו המפורסם, מדרחוב שכולו חנויות ומסעדות. טיילנו בשכונת פסירי המיוחדת עם בתי הקפה והמסעדות המיוחדים ועברנו דרך כיכר מונסטיראקי, ששם יש מעין שוק פשפשים בדומה לשוק ביפו אצלנו.

סיימנו את הערב הראשון ב-Attic urban rooftop בר בקומה העליונה הצופה לנוף מרהיב של האקרופוליס. מציינים את יום העצמאות, כל כך משמעותי בתקופה הזו.

יום שישי 1.5

היום החלטנו לבקר באקרופוליס. קצת היסטוריה. טוב לא באמת לבקר שם אבל לצפות עליה מתצפית מפורסמת בשם גבעת פילופאפוס Filopappou Hill. 

כחובבת מפות שכמותי, לקחתי את מפת העיר מהמלון ואחרי הליכה של כ-20 דקות מהמלון שלנו הגענו לשם. גבעה יפיפיה בגובה 147 מטרים במרחק הליכה מהאקרופוליס ונמצאת בתוך פארק גדול ויפה שמאוד נחמד לטייל בו.

לאחר מכן בירידה מהגבעה שוטטנו בשתי שכונות יפיפיות בשם אנפיוטיקה ופלאקה.

אנפיוטיקה היא שכונה ציורית ומקסימה הנמצאת למרגלות צידו הצפוני של האקרופוליס. ופלאקה שכונה נוספת השוכנת גם היא למרגלות האקרופוליס והיא המפורסמת יותר והמתויירת יותר. בערב חזרנו לטייל בשכונת פסירי.

יום שבת 2.5

היום אנחנו עוזבים את אתונה ונוסעים לאוויה. אוויה הוא האי השני הגדול ביותר ביוון (אחרי כרתים) והוא פחות מתוייר ומוכר מהאיים האחרים ביוון. האי ידוע בנופים מגוונים הכוללים חופים, הרים, מעיינות תרמיים ועיירות אותנטיות וכדי להגיע לאי אוויה מאתונה עוברים דרך גשר המוביל לעיר הבירה של אוויה - חלקידה.

התמקמנו במקום שנקרא Green & Blue View Ellinikà מקום מדהים למי שרוצה להרגיש שהוא חי בסרט והגענו אליו דרך קרן אגם, יוצרת תוכן ברשתות החברתיות ובעלת הבלוג ״נשואה למאפייה״ - אחריה אני עוקבת כבר המון זמן.

יש לציין שהתקופה שבה נסענו לאוויה היתה מחוץ לעונה. העונה נפתחת מאמצע יוני ועד ספטמבר. מה שגרם לכך שהיו מעט אנשים, מעט מסעדות פתוחות, אטרקציות רבות היו סגורות וכן רוב המעבורות לא היו בשימוש. נאלצנו לעשות שינוי בתכניות שלנו בשל כך ובכל זאת זכינו לחוות את יופיו של האי ולהנות ממנו.

הנסיעה לאליניקה מאתונה נמשכת כשלוש וחצי שעות, לכן עשינו עצירה קלה במקום שנקרא Nea Artaki, כפר דייגים ציורי נחמד על הים. בנוסף, רגע לפני שהגענו החלטנו 
לעשות עצירה בכפר שנקרא Psaropoulli ולאכול בו ארוחת צהריים. המקום היה די שומם
והיה נדמה שאנחנו מפריעים למנוחת הצהריים של בעלי המסעדה אבל בסופו של דבר
גילינו מסעדה מעולה עם אוכל טעים ואפילו מודעות לצליאקים.

לאחר מכן המשכנו בנסיעתנו למקום הלינה שלנו לארבעת הלילות הבאים.
אליניקה הוא כפר קטן בצפון מזרח אוויה והמקום שהתארחנו בו היה קסום עם חוף ים פרטי ונוף פשוט מהמם. ישר כשהגענו יצאנו לחקור את המקום ובערב יצאנו לאכול במסעדה/טברנה קרובה במרחק הליכה.

יום ראשון 3.5

התחלנו את הבוקר בטיול קצרצר למפלי דרימונאס (Drymonas Waterfalls).
המפלים נמצאים בצפון האי אוויה, בגובה של כ-620 מטרים מעל פני הים. האזור נגיש והמסלול מסודר ומתאים לכל אחד ואפשר אף לשחות בבריכה הנוצרת במפל.
האזור נפגע בשריפה בשנת 2023 אך נמצא בתהליך שיקום. המסלול מאוד קצר.
אנחנו התחלנו את המסלול ליד השילוט הצהוב וממש בתחילת המסלול הגענו למפל
אבל לדעתי כדאי לעשות אותו מהסוף ולסיים במפל. בכל מקרה עבורנו היה קר מדי מכדי
להיכנס למים, בכל זאת הגענו לא בעונה. מהמפלים המשכנו לעיר Limni שהיא עיירת חוף מקסימה.
נהננו מלשוטט בסמטאות היפות שלה ולשבת בבתי קפה. ואחר הצהריים חזרנו לאליניקה,

מקום הלינה שלנו ונהננו גם שם להסתובב ולחקור את המקום.

יום שני 4.5

יום ההולדת של עומר שחוגג 15 אביבים.
התארגנתי מראש מהבית עם כמה קישוטים וכמה מתוקים ללא גלוטן, כי בכל זאת לא ניתן לדעת אם נמצא עוגה ללא גלוטן דווקא שם.
בילינו את היום הזה בכפר אליניקה בו ישנו. העברנו את הבוקר בחוף הים. עדיין קר מכדי להיכנס ובכל זאת בר ועומר האמיצים החליטו להיכנס ולשחות לאי הקטן שבתוך הים. מרחק לא גדול שניתן ברובו ללכת אבל כדאי להיזהר מקיפודי ים. על האי יש כנסייה קטנה. מקסים.
בצהריים אכלנו במסעדה מקומית עם אוכל טעים ועם נוף מרהיב.

בערב נסענו לעיירה קרובה בשם Pefki לשבת ולאכול מתוקים בבית קפה בטיילת. נאמר לנו שהשקיעה שם הכי יפה, תשפטו בעצמכם.

יום שלישי 5.5

בבוקר נסענו ליקב שהמליצו לנו עליו שנקרא Vrinioties Winery. היקב נמצא בין הכרמים עם נוף מרהיב וניתן לעשות שם סיור ואף לשבת לטעימות יין וגבינות. אנחנו לא הגענו בעונה אבל מומלץ להזמין מקום מראש.

לאחר מכן נסענו לאדיפסוס או יותר נכון לוטרה אדיפסוס, עיירת נופש מפורסמת שמושכת אליה תיירות מרפא, שבה מעיינות טבעיים הנובעים מבטן האדמה. לפי האגדה האל הנפח העילאי היכה בקרקע בפטיש גדול וכך בקעו ממנו מים רותחים. והמים אכן רותחים. לא מומלץ לשבת שם יותר מעשר דקות.
ניתן להגיע למקום לנופש באחד המלונות ולהנות מהמעיינות במלון ובספא וניתן גם להגיע לללא תשלום ולהנות בבריכות הטבעיות שנוצרו ליד הים.

כשהבטן קרקרה עשינו עצירה בעיירה חמודה בשם ilia, שהגענו אליה בהמלצת חברה שלי לילך (שנמצאת פעמיים בשנה באוויה) ובהחלט זכינו לאכול במסעדה הכי טובה שאכלנו בה בטיול. מה גם שהיא מנוהלת על ידי משפחה מקסימה, שהיו מאוד נחמדים ופינקו אותו מאוד. למסעדה קוראים Taverna O Aggelos.

את הצהריים העברנו באליניקה ונהננו מהנוף ומהים. לאחר מכן אחה״צ יצאנו קצת לטייל מסביב. רצינו להגיע למקום מסויים שקראנו עליו באינטרנט ועשינו סטייה מהכביש לשביל כלשהו אבל הסתבכנו ובסופו של דבר הוויז הביא אותנו למעין שדה שצעד אחד נוסף והאוטו היה מתפנצ׳ר. אז עשינו פרסה וחזרנו לכביש, אבל בדרך פגשנו עיזים וגם אישה יוונית שביקשה שנעצור לרגע ובמשך חמש דקות דיברה איתנו ביוונית תוך כדי שהיא מתפקעת מצחוק ועד עכשיו אין לנו מושג מה היא אמרה לנו...
עצרנו בעיירה בשם Orei רק כדי לגלות שהיא שוממת מאוד בתקופה זו של העונה ובדרך חזרה עצרנו לאכול במסעדה נחמדה מאוד אבל לא זכור לי איפה... צירפתי את שמה.

יום רביעי 6.5

היום האחרון לטיול שלנו. קמנו בבוקר, נפרדנו מהמארחים המקסימים שלנו ונסענו חזרה לכיוון שדה התעופה באתונה, שלוש וחצי שעות.
היה לנו כייף, המקום מקסים והאוכל טעים. בהחלט שווה לחזור בעונה ולראות איך הכול מתעורר לחיים ולהנות מאטרקציות נוספות.